ח' אם י"ד בכסלו

ט' בכסלו תרע"ה (1914)

בעת מלחמת האתר בטבע הראשונה בית מגורים בני העם היהיודי בארץ באתר השלטון הטורקי היווה איטי בעיקר. המחסור נהיה חמור בכל או שמא שסכנת רעב ממשי ריחפה אודות ראשם מסוג אנשים רבים מתושבי ירושלים.

הנרי מרגנטאו, שגריר מדינות הברית באימפריה העותמאנית, ממוצא יהודי, שהכיר את אותו מה שקורה הקשה מקרוב, פנה למס' יהודים בארצות הברית בבקשת עזרה. זה גייסו 5ר0,000 דולר אמריקאי שנשלחו לישראל והצילו את כל הקהילה המקומית. המנגנון השייך גיוס כספי רב נעשה לבסיס מסוג סידור הג'וינט. בשנת ט' כסלו תרע"ה (1914) נוסד ארגון הג'וינט על מנת להציל ולסייע ליהודים השכיחים בשטח איום.

כעבור מלחמת אמא אדמה המקדימה המשיך הג'וינט לתת סיוע ליהודים בעולם, ובתחילת מלחמת העולם זמן סייע למאות מאות רבות של יהודים לצאת מגרמניה ואוסטריה. הארגון סייע לפליטים רבים ושונים ברחבי אירופה, ולאחר המלחמה הורמו מחנות עקורים ל הניצולים ממחנות המוות.

הג'וינט סייע ליהודים להגיע אליכם עוד קודם כל להקמת ישראל, ולאחר תש"ח (1948) ארגן הג'וינט עלות דומות המתקיימות מטעם יהודים מרחבי הבריאה .

* * *

ב-י"ב בכסלו של"ד נפטר רבי תמה לוריא, המהרש"ל.

הנו נמכר בשם אחד מגדולי החכמים וממנהיגי יהדות אשכנז בדורו, והרבה מפסיקותיו ההלכתיות מובאות בספרות ההלכה או גם ימינו. לצד גדלותו התורנית, ולפעמים החריפות מסוג ניסוחיו, נולד נמכר בשם מי שיש ברשותו גודל תרומיות ונהג לרכוש למעונו קבוע כל מי שיוכיח את החפץ בדבר מעשיו, בשביל שיחזור בתשובה וישפר את אותן מעשיו. ספרו המוכר על גבי התלמוד נקרא: ים שהיא שלמה, שבו ביאר את אותו דרכו בניתוח שיבושי התלמוד.

*  * *

י"ב בכסלו תש"א (1940)

סלבדור (מושיע בלאדינו), היתה ספינת מעפילים.

יכול  יצאה מבולגריה בדרכה לישראל כשעל סיפונה 352 מעפילים.

הספינה שהיתה במקרה רעוע וללא מערכות בטחון לא מיוחדים, יצאה לדרכה החרטום התנגדות הנהלת הנמל בבולגריה, מכיון שהמשטרה הבולגרית הכריחו אותם לבדוק את אותו היציאה, אחרי שהעמיסו על הצוואה פליטים אנשים רבים אל מעבר המותר. אף שסוכם שספינת גרר תגרור אחר הספינה עד לנמל איסטנבול, במציאות נגררה הספינה או לחילופין מרחק הנקרא אי אלו עשרות קילומטרים מהבוספורוס, ושם הושארה ללא מנוע ותנאי רוח.

אחרי יומיים זאת נגררה לנמל איסטנבול על ידי ספינת גרר טורקית, אך לאחר חמישה שעות, נגררה לים השיש באמצעות ספינת משמר החופים הטורקי. באותו לילה טריק סופה עזה שלוותה בגשמים, שלגים ורוחות חזקות. הקברניט ניסה לשוב לנמל איסטנבול אולם ללא מנוע ממש לא הצליח להתקדם לרוב.

הספינה עלתה בדבר שרטון בין השנים י"ב כסלו תש"א (1940), והספינה התפרקה. 238 מעפילים, שממנו 66 ילדים צעירים מתו, חלקם מטביעה וחלקם מהיפותרמיה, ורק מקום שראוי צעיר ניצלו.

או גם היום ידועה בטבע חלק טביעת הספינה באמצעות המקומיים כ"מפרץ היהודים".