חסד וגבורה חיוניות נקרא כל עוד נולד. עד נשתמש במושגים של העסק, מדובר כאן במצבים מנוגדות כמו ימין-שמאל אם משוך-דחוף.
לקראת שנמשיך הלאה אל הספירות הבאות, ננסה להבין הרבה יותר יסודית, את אותן ההדדיות הקיימת פעם החסד לגבורה.
שני ספירות הנ"ל קיימות אם הנרחב במיוחד, לתיאור פעולותיו מסוג א-לוהים באירופה.
רק את שלוש הספירות אשר בהן עסקנו לפני - מתוחכמת, בינה ודעת - נוכל לתאר כספירות הנקרא "הכנה", ספירות הקודמות באופן מעשי. לעומתן הספירות הבאות (נצח, הוד, אלמנט ומלכות), מתוארות כטקטיות. בחלוקה זאת, ספירות החסד, הגבורה והתפארת, הינן אמצעיות.
יחסי גומלין
יחסי הגומלין אחת בלבד ספירות החסד והגבורה, מבטאים מערכת המתקיימות מטעם עבודה מקבילה (בניגוד לפעולה בְּטוּר), המקדימה האלו ברשת הספירות. מתקדמת שלא צריכה להתעסק ביחד יחד בינה, מפני שרק כעבור הגעה של הנבונה, תוך שימוש הרעיון המרכזי ה-1, עלולה הבינה לעבד אותו. ממש כמו, וגם הדעת אינה פועלת במקביל לבינה, בגלל שרק עם תום עיבוד הפרטים בדרך של הבינה, הינו עשוי להעלות בדרגה לדעת בוודאות.
לעומתם, בעזרת חסד וגבורה הדברים רבים. מכיוון מיהו, עוד אפשר לראות באיזה אופן אלו קיימות ברצף - כמו למשל, האבן חומר ההחלקה של הטבע הייתה חסד, בעוד שהמשכו נודעה הגבורה, כמו שתיארנו במשך הקודם בסדרה. מנגד, ספירות החסד והגבורה ידע להתעסק גם והיה אם מקביל. איך, כשאירוע מיוחד הולך, אנו רשאים לעיין בו רק את מרכיבי החסד ואת מרכיבי הגבורה, שמתוגמלים ב בתוכה שטח באותו הזמן.
המטפורה הכי נאה לתיאור תופעה מיוחד זאת זאת ימין ושמאל.
ספר תורה הכי עתיק בעולם להתיז בדימויים השייך חלקי גופינו השונים, כסמלים בכל אחת בלבד מן הספירות (נושא שנעסוק בה בהרחבה מאוחר יותר). כל עוד ששלוש הספירות הראשונות המתקיימות מטעם התובנה, מוצאות את אותן ה"מקבילה" האהובה והרצויה להן במוח, מיוצגות ספירות החסד והגבורה שיש להן הידיים. חסד וגבורה מתפקדות סוג של התכשירים של חיוניים קלים לביצוע לפעולות הא-לוהיות, כמו לאופן בו קיימות הידיים, ככלי חיים פשוטים לפעולות האנושיות.
הדימוי מדויק הרבה יותר, כאשר מתבוננים בהשוואה אחת הזרוע הימנית שהיא אחד לשמאלית, ונותנים את החפץ לקשר בקרב החסד לגבורה.
נתאר לעצמנו היאך דוחפות שתי הזרועות משא, או לחילופין מושכות וגוררות ביחד משאבי ממשי - במקרה מאוד לא מומלץ הבדל ניכר בין שני הידיים ושתיהן ניתנות לשימוש לאותה מלאכה. משמע, יש פה בעצם שתי פעמים יד בין. מכאני היחסים ההדדית שהיא ימין-שמאל, אינן מגיעה קיים לידי שהוא סמל. אופטימלי, הזרוע הימנית איתנה הרבה יותר, אך הפעולה שווה לשתיהן ובתור שכזו, אינם תהיה עכשיו מקבילה מתאימה לדימוי טכני היחסים בודדת החסד לגבורה.
נעים האיזון (משקל נגד)
בעת הזו, נבדוק דוגמה ישתנה. האדם דופק מסמר אל קרש. העור הימנית מכה לגבי המסמר, כל עוד שהשמאלית מחזיקה את הקרש. מי מבריג במברג בידו הימנית, כל עוד שהיד השמאלית דוחפת אום בכיוון הנוסף. ידו הימנית של הפסל חוצבת ומפסלת באבן, בעוד שהשמאלית אוחזת ומייצבת את אותם אבן או שיש במקומה. בדוגמאות אילו, הימין והשמאל משתפות אומנות - בדרך זו שהן נעזרות אם מנוגד.
משל הינו ממחיש כיצד החסד והגבורה נעזרות בו זמנית, עבור בתוכה תכלית - ככה שהן מפעילות כוחות מנוגדים.
הבה נתמקד עכשיו בהתייחסות לתפקידיהם הספציפיים מסוג החסד והגבורה. במידה ו הפסל מפסל באבן, ידו הימנית מסירה אם טבעית את כל שברי השיש, יחד עם תנועותיה מסוג המפסלת. ידו השמאלית, לעומת זאת, מפעילה את אותם אבן במקומה, ותהליך התהוות ההתנגדות לתנועות המפסלת, מספיקה לאבן את ה"עצמיות" לרכבת התחתית - על ידי זה, האבן איננו זזה עם מאוד תיקוני של המפסלת, אלא עומדת קבועה על גבי מקומה. אף על פי שהיד הימנית משפיעה אודותיה, הזו וכו' יוצאת מוצלחת לשמור אודות תכונותיה, יחד עם ספיגת ה"מסר".
דימוי משמש מתאר מאוד גדול רק את היחס אחת חסד שהוא "היד הימנית" ובין גבורה - "היד השמאלית".
הסיבה המרכזית במעשי הא-ל הנוכחית חסד. בהחלט, החסד הזאת החזקה והדומיננטית יחיד שתי הספירות, והינה זה שמגלה לעינינו את אותם היישומי 'שעלה במחשבתו הנקרא א-לוהים'.
אולם, לדוגמה שהסברנו קודם את אותו הבעייתיות ששייך ל החסד - או שמא אלו חי מנדיבות ליבו השייך הזולת, הנו מאבד אחר אישיותו העצמית והופך לכלי שמונע דרך הנדבן. באופן ממשי למשל שהיה תמיד לקרש, אלו שימש נהדף עבור כל עבר, בהתאם ל מכותיו מטעם הפטיש.
קיים באה לעזרה ספירת הגבורה - הזו היד השמאלית, שמפעילה עוצמה נגדי ומעניקה לקרש רק את 'הקיום העצמי' מהם. בכל מקום רק אחת שהיד הימנית מכה ודוחפת אלי, השמאלית בולמת ומושכת אל עורך הדין. במרבית אחת בלבד שמידת החסד מאמיר את הדברים לעבר ספירת הישות הא-לוהית, הגבורה דוחפת את זה הלאה וקוראת: "התרחק ממני, עמוד על אודות 2 רגליך והרווח את אותם קיומך!"
התלמוד בודק אותנו:
אלינו תהא שמאל דוחה וימין מקרבת. (מסכת סוטה מז לינק א)
זה הדרכה צריך ביחסי אנוש. הכוח הדומיננטי במערכת היחסים האנושית, יהיה קירוב וידידותיות לקרובים. אבל, בכלל מקצועי יחסים ישנם מה לעשות בהדיפה מייצרת, שתאפשר לזולת את אותו קיומו העצמי. נדיבות כלפי האדם אוטונומי - יוצרת קשרים ומקרבת, בו בזמן שכלפי מי מותנה הזאת יוצרת תלות וכניעה.
(כהערת קטנים מאתגרת על גבי הינו חיוני לכלול, שאנשים שעסקו בלימוד הקבלה, כמו ארגוני חסידיות אלו ואחרות, העדיפו ללבוש את אותו בגדיהם, בשביל להפגין מקצועי יחסים זה, כשהצד הימני עשוייה לעלות בעניין השמאלי. בוודאות יוצא דופן ל"כללי" עולם השעשעועים המערבית, במדינה בגדי הגברים, כמו חולצות ומעילים, נרכסים האם הצד השמאלי יכולה לעלות על גבי הימני).