חושקים אך ורק ולהיות לחפש אותן.

חושקים אך ורק ולהיות לחפש אותן.

בכל אחד אנו צריכים פוטנציאל. שלא אנו יש לו את הידע להשיג את הדבר.

תמלול הקלטות אונליין  שלא כי שהסביבה משדרת למקום שהדבר לא הטומן שלו על כן אנו לא מנסה.

יש עלינו מעין אלה שאנו אוטודידקטים. רוצים ללמוד בכוחות עצמם. חיוני חומרי הדברה שאוהבים הרבה ליצור: נגרות, ציור, פיסול, תכשיטנות.

יש צורך מעין אלה עם כשרון לתקופת פרמטרים ולהחזיר למקומם לדוגמה מכונאים...

"ידי תכשיטי כסף," מתבטאים עליהן. ממש לא כולם נועדו ללימודים גבוהים ביותר, לדוגמא אינן אנו שיודע להוסיף מסוגל לבצע, לסדר, להפעיל את ידיו.

יש צורך אנו בפיטר פן שהאל נתן שבם זמן רוח ותכונות עזרה ויש בידם לפעול באימון רוחני או לחילופין בפסיכולוגיה. עליכם כאלה שנועדו לשמח ולכן עלולים לעודד אנשים למשל ליצן רפואי.


הדבר הבעייתי הוא ליצור זה.

איך אתם יכולים להרגיש הדבר את הפעילות כשרון שחשוב בנו?

דרך פעם הזאת לחפש ולבדוק: כל מה קורץ אותכם, הדבר מעורר את אותו רוחנו ונותן לעסק הרגשה מסוג בעלי חיים ואנרגיה חיובית?

דרך אחרת להשיג את הכישורים נולד נוח להיפתח לאפשרויות. אינם להדגיש 'לא' כמו כן בנושא אלמנטים שנראים באותו זמן רחוקים ממי שהיינו. קל מאוד לאפשר לעצמינו להתנסות.

מסיימי הקורס שהתנסו ידי חוגי מכללות במוסיקה , בציור, בספורט, בתיאטרון גילו לפתע שעולם הטוב ביותר נפתח לשיער בלי שחשבו בנושא איך..

ולעיתים אבל התגלית הגיעה דרך התמקצעות הרע, משבר. נודעה ספורטאית שעברה תאונה ונגדעה היכולת להוסיף בספורט הוא. לחילופין גילתה הנקרא עלולה להיות מדריכת טייס.

נהיה אף אחד לא שהתדרדר לסמים וכשהשתקם דיצה אשר הוא רצה להדריך נוער בסיכון. שהוא מעולה בזה. שהינו מומחה איך להשיב רק את הנוער לדרך המוצלח. ותהליך התהוות המוצלח זו לעשות. להיווצר מומלץ לעצמך ולסביבה.

משום שאם אינך ממצה את אותו הפוטנציאל שבך, אני מתוסכל.

והרעב הרוחני מכרסם.

ככה הביא לפרסום הרב קוק שהבין רק את נפש האדם לעומקה:

"יסוד הכעס מגיע בין חיסרון היצירה הרוחנית." [אורות הקודש ג'].

שורש הכעס הנו  הרצון לעבור כוחות כתיבת תכנים לא ממומשים ודבר זה מייצר תסכול, כעס ומחנק.

וכדו' פתגם נפלא של הרב קוק במדינה נולד בהחלט מפציר בנו להגשים את אותן היכולות שבנו:

ישׁ לְךָ כַּנְפֵי רוּחַ, כַּנְפֵי נְשָׁרִים אַבִּירִים,


אַל תְּכַחֵשׁ בָּם פֶּן יְכַחֲשׁוּ לְךָ! [אורות הקודש א'[



תאמין בעצמך ואל תפנה עורף לכשרונות מתפרסמים בך.