כשאתה עסוק בנתינה החברה שלך מרוויח את אותה עצמך, את כל החיבור למהות האמיתית של העבודה, אחר ההתחברות לנשמה.
בפרשת השבוע (תרומה) עוצב "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי." המילה תרומה מופיעה כמה מיקרים בפרשה. באיכות הפשט אנחנו מדברים על בעניין איסוף תרומות לקראת יצירת המשכן. אבל ברור שכדאי עומק לפרטים נוספים מאחורי החלקים.
בספר הזוהר נוצר שהמילה תרומה פירושה "תרום ה'". האות 'ה' בקבלה מייצגת את אותה השכינה השייך אלמנט רוחני בא עם את אותם נשמות מדינתנו. במילים אחרות בתחום הרוחני בשם שכינה, מהראוי נשמות מדינת ישראל מחוברות לכדי נשמה פעם ונכללות בה.
אנו קיימים בתקופה במידה שנקראת דומות השכינה. עקב חורבן חלל המקדש השכינה התרחקה מהשורש הרוחני שהחיה בו שנקרא הקדוש ברוך הנו, וחלה ירידה רוחנית די הרבה בעם מהעבר. ולכן, לקראת תפילות ומצוות יש הקוראים קטע בתחינלת דרכו במילים "לשם ייחוד קודשא בריך הוא למעשה (הקדוש ברוך הוא) ושכינתיה (ושכינתו)". בשביל להדגיש לך שהעבודה של העסק כעם, הוא לקבל את אותם השכינה מסוג כללות נשמות ישראל לדבוק בשורש הרוחני ולזכות בעלייה הרוחנית, האושר והתענוג שבקרבה זאת.
כשאדם לייב בתודעה אחד שהתפקיד שלו הנו למנף את אותם השכינה הנקרא כללות נשמות מדינת ישראל, נולד יזדרז בהרמת קודם את אותן אייפון שלו, ממש לא יתעצל, ישמח לבצע, יזום, ישתדל להיות באופן מגוון שיותר מהנה (משנכנס אדר ומשנכנסת יתר על המידה שניה), יחפש כל מה ניתןנלשפר בלבד כל זמן ויחיה מלעבוד חדורי מטרה, שליחות ומלאי מתח חשמלי.
כמו כן, כל מי כזה ידע נוסף על כך להרים שאינם חרדיים, לעודד, לתמוך, לאפשר, לסייע בתרומה, להאיר, להחיות, להקשיב, לפרגן, לאהוב, ליטול, לספק וכדומה. עלות ספר תורה שחי בדרך זו בודד שכולנו מןשפעים, שקושי מסוג החבר שלי הנו קושי שלי, כאב מסוג השכן הנו כאב שלי, שמחה המתקיימות מטעם החבר יחד עם זאת נעימה שלי, ובעצם כולם עכשיו בעלי ומשפיעים נקרא בעניין הוא במודע ושלא במודע.
ונשאלת השאלה, למה כתוב "ויקחו"? היה מעט יותר נורמלי לספרא ויתנו. הבעל שם טוב אמר שפה רמוז העניין המשמעותי השייך מדי התורה והמצוות. כשאתה נותן אפשרות, כל אחד מקבל למעלה ממה שאתם נותן אפשרות. כשאתה עסוק בנתינה אתה אפילו מרוויח רק את עצמך, את הקישור לאופי האמיתית של העסק שלכם, רק את ההתחברות לנשמה והחיבור לבורא. העונג שמתלווה לתופעה זו, מרווח מכל דבר שאדם עלול לספק.
ואיך יכולים לקדם אחר הלב שנותר לנו ואת עצמנו ולהגיע לנתינה כנגד האתר בטבע האנושי האגוצנטרי? בספר הזוהר תוכנן ונבנה שהמילה תרומה פירושה גם "תורה מ", כלומר עם התורה שניתנה בארבעים יום שהיה משה בסיני, שמפרשת ומסבירה לעסק אחר ארגון הנפש שקיבלנו, את אותן ארגון העולמות הרוחניים, את אותו הכללים למשתמש לבריאה הנפלאה שלנו על מנת שבאמצעות המדריך לא מקצועי לבוא לבדם לרכוש את העונג שבחיבור השכינה ל"קודשא בריך הוא" ולהרוויח רק את התענוג זה בוודאי בעצמינו.
מעניין איך כל אחד צועדים בעשיית השבוע למען השני... תרגישו חופשי לענות ולשתף ולעורר השראה באחרים.