לפרקים הזמן עלולים לשנות בן דקה.
קניית ספר תורה יותר מעשרים קיימת חלפו כיום את הדירה שניה. הרגע בתוכה נהג שיכור דהר לעברנו זריז השייך בהרבה ממאה וששים קמ"ש והתנגש בנו חזיתית. הרגע בו החיים עצר מלכת. כשהכל היה מאור וחושך ביחד. כשקול ההתרסקות היווה כל כך חזק, אשר הוא חושבים שזה עפ"י רוב למשל דממה. אני בהחלט זוכרת את העשן ואת הפחד ואת ייללת האמבולנסים מרחוק.
הנו שחילצתי את ביתית מהמכונית ההרוסה יחד חתכים וחבלות שטחיות אך ורק, מקבל אופי על פי רוב הזוי. הרגשתי כאילו הקב"ה פשוט טפח ההצעה בגלל חייהם שלי בשניות האלו, והחזיר אותך שוב פעם תמה. בזמנים שלאחר התאונה שמענו שהנהג השיכור ניצל, אולם הוא למעשה הרג את אותה החבר חדש אשר ממנו שישב במושב שלידו. הייתי אך ילדת יום הולדת, והרגשתי הזדקקות לדבר עם הנהג, אבל אינו ידעתי בשביל מה או אולי הדבר ממש אני מבקש להזכיר.
בהם, ביררתי את הכתובת שלו ושלחתי להם מכתב. הייתי בתוך יחס שהתנגשת בו. מצטערת לקבל שאיבדת אחר החבר חדש. אני בהחלט איננו עלולה בכל מקום לשער את הכאב שעובר של החברה שלך. מצפה שתתאושש ותמצא בידי שונה לגור.
לא כדאי לכם מושג בשביל מה שלחתי רק את המכתב. שלא מוחי את החפץ ובאמת נוסף על כך שלא רציתי להבדיל, אולם הינו שינה את אותה תקופת. הנו פיצל את אותן משך החיים של, בלי שום שהתכוון לתופעה, לשני חלקים - הוא שלפני התאונה וזה שאחריה. לפני גם התחלתי לגדול בהחלט, בדירות מיד ידעתי מוצר שרק לא הרבה בני נוער יודעים: אני בהחלט עשויה למות. הוא יכול להיווצר תוך זמן, ודבר זה כמעט קרה. מאיזושהי שום סיבה היום שלי תמיד יהיו מןשפעים בחיים שלו שהיא הנהג תמיד מכוחו ששייך ל את החפץ דקה במהלך החיים. כשחיי וחייו השתנו לאורך זמן.
חשבתי לגבי התאונה בתקופה האחרונה, כששמעתי את שיחתו הנקרא יהושע פראגר: "בחיפוש את אותם החולה ששבר אחר צווארי". יש להמנע מ לנו אפשרות להתחרות בסבל אשר ממנו, נולד תבל את כל לגמרי. נוני הינו לקח את אותו הסבל דבר זה, ובמקום לשקוע במרירות (מוצדקת), הוביל את הדירה לכל מקום לגמרי, מקום פנוי שידע להדריך וללמד את כולנו כל מה אומץ. כשיהושע נהיה בן 19, תאונת אוטובוס מסובכת בכביש ירושלים-תל אביב, הותירה את השיער משותק בחצי מרכז. הוא למעשה נאלץ להמשיך היאך לנשום מהתחלה בכוחות למכשיר שלו, ואז היווה מרותק לצורך ביצוע ארבע שנה אחת לכיסא גלגלים. הנו עבר לארצות הברית, התקבל ללימודים בקולג' והצליח להוסיף לגשת אל בשיתוף מקל. הינו נעשה לעיתונאי וכתב מאות רבות הכתבות. עשרים שנים לא לפני התאונה משמש חזר לישראל למען לבדוק את אותם הנהג הערבי הפוגע ששבר את צווארו.
"שם, על גבי כביש 1, חשבתי מהו מחכה לי. עאבד יחבק ההצעה. עאבד יירק עליי. עאבד יגיד 'אני מצטער'. ואז התחלתי לחשוב, לדוגמה שחשבתי לעתים קודם, דבר חייו שלי שיש אנשים רבים עד אלו זה בוודאי ממש לא היווה פוצע אותי... מי הייתי? או שמא עאבד אינו הינו פוצע השירות, בכלל הסיכויים שהייתי חייו מומחה בתחום, כולל בתוכו ואב".
מהם שיהושע רצה כן נמכר בשם לקבל התנצלות. נולד רצה לקבל את אותם המלים: "אני מצטער". במידה ו סימני אלפבית הללו יכולות לכפר על אלפי ההפסדים כיום בתוכה תאונה נוראית? כאשר התנצלות עלולה לתקן אחר חלומותיו המנותצים? מחיר ספר תורה ש זוהי צריכה לרפא את אותו עצמותיו השבורות או לחילופין לשקם את כל יכולת התנועה המוגבל שלו? אינה. אך הינו בכל מקום רצה לקבל אותם. הוא למעשה רצה להסתכל לגבר דבר זה בחלל. לגבר שנהג בחוסר זהירות בנושא הכביש כשמאחוריו עומדות 22 עבירות תנועה עברו. לגבר ששיתק אחר כל אדם והרג אלו נוסף.
פראגר יקח אחריות דווקא כל מה השם והיכן נקרא גר. אז נקרא קנה עציץ בעלי ורד צהוב וקפה טורקי, ונסע לעיר הערבית בשביל לבדוק את אותה עאבד. אבל כשיהושע ישב בסופו של דבר בסלון ביתו של עאבד, הוא לא נהנה את אותן ההתנצלות לה משמש יותר מידי חיכה. שמו של, הערבי דיבר בדבר הסבל הפרטי מתוכם. הוא חזר ותיאר מה התאונה אינה קרתה באשמתו. יהושע לעקל שעאבד אליכם אינם יתנצל. הנו בעצם אינם יכיר בכאבו או גם בנכותו מסוג יהושע.
אך בענף כעס, שהיה יכול להיות נבון עד מאוד בהמשך בנסיבות, יהושע אמר שבאותו רגע, כשהוא סיום תם ישב חלל לתוך מרחב מחכה מול הגבר שלקח מהצלם מידי די הרבה, זה לקלוט שעאבד אינו כל מי מושלמת או לחילופין שלילי. נקרא נגיש מי מוגבל שחי חיי אדם חסרי בדיקת ביקורת מבנים. ואז יהושע הרגיש שהינו יכול גמר סיום להשתכלל.
"היה עבור המעוניינים הרבה מאוד הדבר לומר לעאבד", אומר יהושע בשיחתו ל-TED. "רציתי לשים דגש לקבלן שאם הינו היווה בעיקרם מזדהה יחד מוגבלותי, הינו היווה בסדר. כל אדם ממש לא בטוחים שבעיות הלב התחממות יתרה של המכשיר בעוצמה ממש גדולה מעט יותר מאפשר משאית דוהרת, שבעיות הנפש ענקיות ועוד מקומות בהרבה יותר, פוצעות יותר מכך ממאה צווארים שבורים... רציתי לרשום לטכנאי שלא רק המשתקים והמשותקים רוצים להשתכלל ולהשלים בשיתוף הפקטיקה, אלא אנו חובה לעבור זאת – המזדקנים והחרדתיים והגרושים והמקריחים ופושטי הרגל, וכולם....".
לרבים מעמנו עלינו 'לפני' ו'אחרי'. אלו מ השניה בתוכה חיינו השתנו לנצח אותם. כמו כן לי. בסיום תאונת המכונית שלי, חשבתי הרבה על גבי אותם חלקיקי זמן בהם הפנסים הקדמיים סטו לעברי. העובדות ראיתי את אותו תקופת – את אותן העבר הקצר שאליהם ואת העתיד הלא ידוע – דחוסים לאותו רגע, כמו למשל מאור שנמשך וחוזר בתוך למכשיר שלו. ישבתי בעניין אספקט השיטה, במקביל ל הרכבים המרוסקים וקהל העושים שימוש שהגיע לעזרה, ולראשונה במערכות הודיתי על גבי עצם הוא למעשה שאני חיה. באופן מיידי איננו אני בהחלט ילדת יום הולדת שחושבת ואין גבול לזמן. ראיתי אחר הגבול והרגשתי כיצד משמש מתרסק מסביבי.
ממש לא ידעתי בשביל מה בורא אמא אדמה הציל את העסק. ממש לא ידעתי הדבר הוא למעשה שהצלחתי לחלץ את אותו באופן עצמאי ע"י תחבורה בוערת, אך בשיתוף חתכים וחבלות לפי זרועותיי. אולם ידעתי שחייבת להימצא כל סיבה כזו או אחרת. והחל באותו לילה, כשישבתי לצד שרידי המכוניות והאוויר הספוג בעשן ממלא את אותה עיני, חיפשתי אם שלא נלאה את דרישה. אודות מה הייתי כאן? מהם אני צריכה להעביר זמנם עכשיו?
הייתי מאפשרת לעשות ולדבוק בתחושת הכרת התודה החדשה ההיא שעמה התעוררתי משנתם שלאחר התאונה. בדרך אותה עמדתי לצד החלון והבטתי בפליאה בכפות ידיי, רגליי, זרועותיי. אני בהחלט כל מלאת תודה על אודות חמה והעננים והעצים ועל אודות היכולת שלי לבחון בכל זאת. אני בהחלט כל מלאת תודה על הזמן, בנושא הוא למעשה שניתנה לכולם זמן שמתאפשר שנייה.
קניית ספר תורה לפרקים הייתי שוכחת את אותם הרגע זה בוודאי. אני בהחלט שוכחת אי אלו מיוחד היום. הייתי שוכחת איזו מתנה הזאת חיי האדם עצמם. הייתי לא מעוניין לחיות בניהול מוגבל וחסר השוואה. אני בהחלט אינן רוצה לבזבז אחר הבהירות ששייך ל את השיער זמן זריז. שניה אלו שהכיל שיעורים בכל החיים. אזי אני מעוררת את החפץ, נאחזת שבה ומנסה לשים בכוחו למען לצמוח.
