מה משמעותו של למידה של התורה לעם היהודי והאם כן טובה להישאר בשבילו מבינים את מדי הלילה?

מחיר ספר תורה  השבועות אוהבים להישאר מבינים את מהמחיר הריאלי הלילה וללמוד מלאכה. מדוע? למען להצהיר על אודות סולם הערכים שברשותנו – התורה עושים לעסק ביותר ושווה להישאר לה מבינים את לילה שלם!

למידה של התורה יוכרז למצווה המרכזית ביותר מכל המצוות. הלימוד פותח פתח, שתאפשר לך לשמור ולקיים הראויים את אותה המצוות השונות. לרוב התלמוד (שבת, קכז, א): "ותלמוד מלאכה כנגד כולם" – הערך שהיא לימוד התורה שווה לערכן מורכב מטעם מהראוי שאר המצוות.

הרב עמנואל פלדמן, בספרו: "על היהדות", מעביר רק את חשיבותו מסוג לימודים התורה:

למידה של התורה נולד מצווה פרטית, המופיעה בחומש דגשים ו, ז (פסוק את השיער מתבטאים יותר מידי יום בקריאת שמע): "ושִננתם לבניך..." – מה שמנחה אתכם להעביר אחר התורה לחיות הבא; "ודברת שבהם (במילות התורה) בשבתך בביתך, ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך" – איך שמנחה אותכם להמשיך תורה לבד. שצריך להקדיש את עצמנו לידיעת התורה, להשקיע אותה, לשאוף להבנתה, להעניק שלה עדיפות ראשונה – חוזר שוב פעם לאורך התנ"ך.

ההיסטוריה של החברה שלנו ממחישה, שברגע בו מוזנח למוד התורה, פולשת לתוכנו ההתבוללות וההיטמעות בעולם. מאוד קהליה יהודית, ללא כל יוצא מן הכלל, אינן העמידה את אותן בית לימודים התורה והוראתה בעדיפות ראשונה, נמחקה מעל בימת ההיסטוריה.

מלבד כמעט לכל  הגורמים ההגיוניות והרציונליות, התורה היא את המקום גשר מסתורי, שמחבר בין היהודי לא-לוהיו ובאמצעותה מתממשת הברית אחת בלבד בורא תחום לעמו – לשמור אודותיהם ולקיימם.

בהחלט, אין פלא, שלימוד התורה מידי משמעותי לנו – הנל הברכה העיקרית, שמתברך בו הרך הנולד: "שיגדל לתורה, לחופה ולמעשים אקדמאיים." וגם הסידור גדוש בתחינות לא-לוהים, לעזור לכולם לדעת את אותה תורתו.

כל זה מסביר על מה בקהילה היהודית המסורתית, העובדים המוערכים והמוערצים בעיקר זה חכמי התורה – והוא לא בדרנים או אולי ספורטאים...

עלות ספר תורה  לומדים אומנות מיוחדת, אנו ממש לא עוברים דרך טקסט מיושן ועתיק, שאריות מהעולם הקדום. אנחנו לומדים רק את השביל לחיות במדינות שונות בעולם הזה, כאן וכעת... ובעצם, כל אדם עוסקים בגילוי יסודות היהדות, שהם כבר בעצם היסודות שיש לנו עצמנו.

למשל דג ביבשה

במהלך הדורות הקריבו בני העם היהודי את אותם הסביבה לפעמים ובלבד אינה לוותר על אודות לימוד התורה. התלמוד (מסכת ברכות, דף סא, ב) 10 על גורלו מסוג רבי עקיבא:

במאה הראשונית, ניסו הרומאים למחוק אחר היהדות מצד הטבע ואסרו בנושא הוראה התורה. רבי עקיבא איננו שימש יהיה יכול לסבול פריט זה על כן נקרא אוסף את אותן תלמידיו ומלמד אותם מקצוע מיוחד. פפוס בן יהודה ראה כיצד רבי עקיבא בודק מקצוע בציבור ושאל: "עקיבא, אינך מפחד מהשלטונות?"

ענה לדירה רבי עקיבא: "אסביר לכל המעוניינים את הדברים באמצעות משל:

שועל טייל על שפת הנהר וראה שהדגים ביקום מתרוצצים של ליד. שאל הנל השועל: "ממה אנחנו בורחים?"

ענו למקום הדגים: "מהדייגים שפורסים את אותו רשתותיהם במים."

הציע לשיער השועל: "אם כן, בואו תעלו אל היבשה ונחיה יחד?"

ענו לנכס הדגים: "עליך מתבטאים מתחיל הפיקח שבחיות?! אינם פיקח אני, כי אם טיפש. או גם במים שהם כבר מקום חיותנו כל אדם מפחדים, איזה סכום נפחד ביבשה מטעם מקום מיתתנו?!"

המשיך רבי עקיבא והסביר: "כך גם כל אחד בני העם היהיודי. נמצא, כשאנחנו עוסקים בתורה שעליה כתוב: 'כי הינו חייך (דברי התורה) ונמשך ימיך' (דברים ל), אנחנו חוששים, העובדות יהיה או נעזוב שבו...?!"

זמן מהיר בעתיד הקרוב נעצרו רבי עקיבא ופפוס בן יהודה ונאסרו בשיתוף בביתו האסורים. רבי עקיבא שאל את אותו פפוס אודות מה משמש נעצר ופפוס ענה: "אשריך רבי עקיבא שנתפשת בנושא דברי תורה! אוי לקבלן לפפוס שנתפש בנושא דברים בטלים...!"

הרומאים הוציאו את אותו רבי עקיבא להורג במקביל ל שהם כבר סורקים רק את בשרו במסרקות ברזל. בזמן ההתעללות, קרא רבי עקיבא בשמחה את קריאת השמע – "שמע מדינת ישראל, ה' א-לוהינו ה' אחד!"

תלמידיו המבועתים שאלו: "רבי או שמא כאן?!" מהו העסק שלך מסוגל לשבח את א-לוהים בעת כזה?



הסבר שרבי עקיבא רצה להתגורר. אולם בעבורו, חיוניים חסר אומנות אינם היוו חיוניות. בדיוק לדוגמה לראות מקרוב מדג שיחיה ללא מים.

מסיים התלמוד:

"יצתה בת קול (משמים) ואמרה: 'אשריך רבי עקיבא, שיצאה נשמתך ב'אחד' (בזמן קריאת השמע)!"

התורה הזאת 'החמצן' שהיא העם היהודי. בלעדיה אין לנו קיום – פשוטו כמשמעו!