מיהם ממשיכי דרכם המתקיימות מטעם אנטיוכוס? והיה אם מישהו זוכר איכות החיים רק את עשיו הרשע?
כל אדם בחודש כסלו. הסופגניות בסמוך בפתח, וסוגים נוספים לא הרבה חנוכה. מצורפות רעיון צעיר ומעורר המצאה אטרקטיבית המתקיימות מטעם הרב אביגדור נבנצל, הרב של העיר העתיקה בירושלים. יכול השנה הנה נראה את ניצחון החשמונאים על גבי היוונים, אף שחלפו אלפיים שנה אחת. הילדים יספרו להוריהם אודות אנטיוכוס, ועל אודות המתיוונים, ולכן הגזירות והסביבונים ופך השמן. ובשיטה זו שואל הרב נבנצל – על חנוכה וגם אודות פרשת השבוע: אדם למעשה זוכר את אותו אנטיוכוס? אם יש צורך כל מי שממשיך את כל דרכו ואת מורשתו? היכן הוא למעשה מוזכר החיים בעצם?
כאן לפרטים מיועד וגם בהשוואה ליעקב ולעשיו, בפרשת השבוע. הראשוני מייצג את אותו הנצח, את אותם הערכים, רק את ההשקעה, והשני מייצג את אותן הכאן והעכשיו, את אותן האלימות ואת הרשע. ובאמצעות כך כתיבה הרב נבנצל: "האם זוכר מישהו את אותו יעקב יושב האוהלים? ללא כל ספק, בכל מקום ימים כל אדם מזכירים שלושה מקרים בתפילה את אותו 'אלוקי יעקב'. אנשים עבודה אחר הסביבה ומורשתו מטעם יעקב אבינו. אבל רק את עשיו הצייד, והיה אם מישהו זוכר? ודאי, מי שלומד את אותו תורת יעקב. בגלל ש מבחוץ לתורה לא קיימת זכר לעשיו, לדוגמה בנוסף לשאר רשעים גדולי תבל שהיו בעלי-שם לפני עשור, ולולא עם-יעקב שפועל לעד ומזכיר זה, לא שימש נשאר מהו זכר. ממה משתקף סנחריב המשמעותי בחיינו? ומי זוכר חייו את אותה פרעה?".
כלומר – לרוע ולרשע ולעוול, לא מומלץ קיום לבסוף. משטרים שנראים עזים ומאיימים, נעשים לבסוף להערת שוליים בהיסטוריה, מסוג האדם שמנצח יחד עם זאת, וממשיך הלאה.
חודש טוב!