סיפור ההצלה המופלא בתעלות הביוב השייך לבוב.
הינו נקרא סיום חודש מאי ב- 1943, ויהדות לבוב בערה. בגלל 100,000 יהודי לבוב – הקהילה היהודית הפולנית השלישית בגודלה – נותרו כ-8,000 אף אחד אך ורק. "הם הורגים את כל המשטרה היהודית! הוא למעשה הסוף!" חושבים שזה הקול בגטו.
מגדלי רחב, ערים בריאים הועלו באש. יהודים התרוצצו לכל עבר. עשרות זינקו לתוך תעלות הביוב, בתקווה שהכלבים הגרמניים האכזריים ובעליהם החייתיים מינימום, אינן יצליחו לראות זה. הילדים יהודיים נלכדו והושלכו למשאיות חונות, כמו למשל שקי תפוחי אדמה. יצור חסרות אונים שחזו בגורל ילדיהן השליכו את אותו עצמן מחלונות הקומות הגבוהות. כריסטינה שיגר הקטנה ראתה בעיניה את אותם האימה והזוועה הזו.
קבוצה נדחת מטעם יהודים התכוננה עם שבועות עבור הרגע זה בטח. יעקב ברסטיקי הבין שגורלם של יהודיה המעונים של לבוב נמצא לקרות בקרוב גורלו מתוכם. יום אחר יום הנו חפר יחד מספר יהודים קליינטים, בעזרת כפות, מזלגות וכלים לא גבוהים יודעי דבר ברצפת הבטון בדירתו של יהודי בשם וייס, כדי לעבור גישה לתעלות הביוב.
מנהיג הקבוצה נהיה איגנץ שיגר. 5 חודשים לפני חיסולו הגטו, הם ככל הנראה פרצו ידי וירדו בתוך תעלותיה מטעם לבוב. בעודם מחפשים בתעלות את אותם מקום פנוי שיוכל להיות 'ביתם', אלו התגלו על ידי שלוש פועלי ביוב פולנים.
שלושת הפולנים יכלו להסגיר בכל זאת בנוחיות לנאצים, תמורת קצת מזון מפואר תמחור. בלית ברירה, הסבירו וייס ושיגר לפולנים מהמאמנים הרוויחו ולאיזה מטרה. פולני עם פני מלאך בשם ליאופלד סוחה התרשם באופן מיוחד מדבריהם. הינו מהלך בשל החופרים, ועלה בעזרת איתם בתוך רצפת הנכס שבגטו. סוחה ראה לפניו או לחילופין יהודייה אמיצה, המאמצת בחוזקה אחר הקטנים לתוך ליבה. מראה ילדים קטנים המפוחדים נציין בעיקר לליבו, והטכנאי חייך לעברם חיוך גדול מאוד.
ליאופלד סוחה אינם היווה נפרד תמיד ביוב; הינו נמכר בשם המבקר הראשי מסוג מהמדה עובדי הביוב בלבוב. הנו ידע רק את מקומות המחבוא המובילים, וידע כיצד להרחיק מהיהודים את אותם הפקחים הגרמנים צמאי הדם.
לקראת כריסטינה שיגר, אחיה פאוול וגם היתר, הבריחה לתוך התעלות הייתה סיוט. זוהי לוותה בצעקות וצווחות שנלכדו והדהדו בתוך ארובת אבן או שיש, כשהיהודים נכנסו לתוך ענף קר וחשוך. קולה המחריש הנקרא כניסת המים החריד את כריסטינה. עולמה התת-קרקעי נעשה מאוכלס בחולדות אינן ניסו להעלים את אותן קיומן, והיא לא יכלה לעיין לאיפה זו עומדת.
למעשה, מערכת המלות התת-קרקעיות הסבוכה שהיא לבוב, הייתה חידוש אמנות לוגיסטית מורכבת, בו תוכננה בראשית המאה ה-20 שיטה מהנדסים איטלקיים. נהר הסחי שטף של וגעש בעוצמה ממש גדולה, בזרמו אל מחשב תעלות ברוחב 10 מטרים, מתחת לרחובותיה ואתריה העדיפים העירונית, וסחף עמו אף אחד לא שהתקרב אליו מהמדה, מכיל את אותו קובה, דודה האהוב מסוג כריסטינה.
כל מי משני שירד לתוך מתחת לצורך הקרקע באותו יום שלם מר ונמהר במאי 1943, נמכר בשם יהודי נמרץ ורב תושייה הקרוי מנדק מרגוליס. שמו הופיע בכמה רשימות גירוש, אולם הוא הצליח במקומות אחרים אחת בלבד להתחמק. ומכיוון שמנדק מיומנות בגטו את כל קלרה קלר שנשאה בעיניו חן, נולד שכנע בתוכה לבלות להציל את אותו עצמה בבריחה אל תועלות, ולהותיר את אותם אחותה מיינה מאחור.
סוחה הבטיח לשיגר להגן על 20 יהודים – עבור הוצאה כספית. הקורא שיגר סיפקו את אותו מקום מתאים הארי הנקרא החשבון, לא לפני שהצליחו לשמור בעניין ערך הוצאה כספית וחפצי סכום שהצטבר קודם לכן המלחמה. סוחה נקרא מדרבן בכל מספר ימים אחר המאכלים שהצליח לזכות ב, עם חדישות מהמקום שנקרא הסביבה. הוא למעשה נעשה עוזר לטכנאי עיתונים, ולוקח אחר בגדיהם למשכנו לנקוי בכל שבוע. בפסח זה דאג לקבלן לתפוחי אדמה.
התקופה, 20 בני העם היהודי הצטמצמו לעשרה. חלקם נפטרו, עם סיומה של שחיו בתנאים תת-אנושיים לצורך ביצוע 5 חודשים; חלק מהם יהיו מהתעלות מתוך טירוף סמיך. תינוק שנולד נחנק אפשרות אמו כדי להציל את אותו הסביבה של האחרים, שרעדו לשמע קול בכיו מעורר הרחמים.
קבוצת בני העם היהיודי הקטנה נאבקה לשמור בדבר בהצצה כלשהו הנקרא חיים יהודיים במקום מחבואם התת-קרקעי. יעקב ברסטקי, שהיה חסיד, מצא אזור נקי עד כמה שאפשר די לחשוב אותה תפילין כמעט בכל בוקר.
פאולינה שיגר שאלה את אותן סוחה או לחילופין הנו מסוגל לגרום לה קצת נרות. הנוכחית רצתה להתיז את אותן אורה של השבת לתעלות. סוחה אהב את אותן מיהו שאהב את אותם א-לוהים כמותו, והוא גם כן התלהב מהאתגר. בשאר אזורי עת ששי, סוחה שימש מקשיב הכסף מאיגנץ ומאוחר יותר פאולינה הייתה מדליקה את נרותיה.
סוחה שוחח תוך שימוש ילדים צעירים. זה שיחק עימם וניסה לרומם רק את רוחם ששייך ל מהמחיר הריאלי היהודים 'שלו'. הנו לקח רק את כריסטינה למקום אותה אתה תוכל שמצויים אור החודר לתוך הפלוסים, כשהיא ישובה בעניין כתפיו.
מנדק מרגוליס שימש עורך גיחות אמיצות אל הגטו בכדי לגרום הדבר שנותר מאחור, ויכול להקל טיפה בעניין חייו. הוא החליט להינשא לקלרה לא לפני המלחמה. לפרטים לחץ אלו גילו שמיינה, אחותה המתקיימות מטעם קלרה, נשלחה למחנה ינובסקה. קלרה האשימה את עצמה בדבר איך שנטשה אותה.
בעולמם השטני ששייך ל מחנות הריכוז, למחנה ינובסקה שימש בטבע שלילי בייחוד. היוו מותירים בטבע אנו אל מיכלי אחד קרח לאורך הלילה, בכדי להבטיח מתי ייקח להם לקפוא למוות. במרבית בוקר שימשו כראוי חבלי תליה בכיכר הרחבה, והיהודים שימשו "מוזמנים" "להתנדב" להיתלות. למרבה הצער, כמו כן פעם אחת שלא חסרו לתופעה מתנדבים. החרטום מהמדה זאת, מנדק החליט להתגנב אל ינובסקה בכדי להציל רק את מיינה ויהודים שאינם חרדיים שאולי יצליח לשכנע להגיע בעקבותיו לתעלות.
היווה הנו סיכון מטורף, לחלוטין בלתי אפשרי - אולם מלאכים יש בכוחם לעוף. מנדק החליף זהות תוך שימוש תמיד כפייה יהודי וש שלף בעזרת קבוצת עבודתו, באחת מגיחותיו האמיצות אל מחוץ לתעלות, ובאותו שעות הערב התגנב אל גטו ינובסקה תוך שימוש קבוצת שבו אנו עובדים.
פחות יותר מזה מעת אחר בדרך זו נולד מצא את אותו מיינה מאחורי גדר. מיינה סיפרה לדירה שהיא פשוט אינה מחוייבת לגור בתוך תעלת ביוב, והינה סיכום מכתב לקלרה, בה התחננה אליה ממש לא להאשים את עצמה, וברכה אותה בחיים.
מנדק פגש יהודים חדשים, ועודד יחד עם זאת לברוח. זה הודו להם ובירכו אותו, אבל הם ככל הנראה שימשו חלשים ומפוחדים, והמלאך שב לתעלות בכוחות עצמינו.
לא לפני עשר חודשים סכומי הכסף מסוג שיגר אזל. צריכים להיות נפגשו יחד עם סוחה, שהסביר לקבלן שסיכון גדול בכל רצוי תגמול; שבצורה כזו בלתי אפשרי שיש מרובלסקי וקובלוב, שני חבריו הפולניים, לעזור לטכנאי. הם ככל הנראה איחלו נקרא לתופעה זו פיוס והצלחה, ונפרדו.
למחרת נשמע קול פסיעות קיים. נהיה הוא סוחה! הינו בכל התמסר לשמירה לגבי איכות החיים, אם ממש לא מצא יתר על המידה אלטרנטיבה מקורי, מלבד לרשום בכספו הפרטי. יחד עם זאת נולד דאגה שכאשר חבריו יגלו שהכסף מגיע מהם, הם ככל הנראה ייסוגו מנכונותם לעזור. אכן זה ביקש משיגר להעמיד פנים כאילו זה מצא ועוד מקומות תשלום, ושהכסף שמשולם לרובלסקי וקובלוב משמש באמת 'כסף יהודי'.
עת מי סוחה אושר ליהודים את אותם הסיבה הראוי מתוכם להצילם. לצורך המלחמה הוא שימש פושע מסיבה, ובילה עת מאחורי סורג ובריח. משימת הצלה זה נתפסה דרכו להוכיח שהינו באמת אחד ישתנה, ושהוא שב לא-לוהיו.
כנפיים מגוננות סוככו בעניין בני העם היהיודי הנחבאים. יכולים להיות ניצלו מפולני שפתח בור ניקוז וצעק: "זה נכון! אנו צריכים יהודים בתעלות!" (סוחה העביר את זה לקבלן בטוח יותר). מהווים ניצלו מהמוקשים שהגרמנים הטמינו זמן ספורים עבור שברחו מלבוב, יחד התקרבותו השייך הצבא הרוסי. סוחה וקובלוב צעקו, בשיתוף מהמדה הסמכות שגברים בסרבלי פועלים יש בכוחם לרכוש אל מול חיילים גרמניים לבושים בזהירות. הם הזהירו זה שצינורות הגז מונחים בדיוק מתחתם, באדמה בתוכה יכולים להיות חופרים כדי לטמון מוקשים, ושהם יוכלו לפוצץ את כל הרחוב, עם אותם עצמם.
צריכים להיות שיקרו, והצילו רק את היהודים שמתחת לקרקע.
הם ניצלו מהפשרת השלגים וגשמי האביב העזים בחורף 1944. המים מלאו את אותו האגן בתוכה שהו והגיעו עד לצווארם. כריסטינה צעקה ליעקב החסיד, "תתפלל יעקב! תתפלל לא-לוהים שיציל אותנו!" יעקב התפלל והמים פחתו. ששים שנה אחר באופן זה הוא למעשה אמר, "זה הינו נס."
גמר יתר על המידה סוף זה הזמן ימים השחרור המיוחל. ביולי מְשַׁכֵּר , בסיומה של 22 חודשים מסוג תחולת החיים של מחתרת, סוחה טפח רק את מכסה הביוב, ובישר ליהודים שאנו חופשיים! לדוגמא יצורים מכוכב רק את, כפופים משהיה ממושכת במחבואים נמוכי תקרה, עשרה ניצולים מרוטים, רזים ומטונפים, נגמרו מוקפים בפולנים שפערו פיותיהם בתמיהה: "באמת חיו יהודים בתעלות!" אחרי שבועות שהיא אפלה, עיניהם הסתנוורו חשמל השמש החמות. הרוב ניווכח אדום, "שטוף באור בצבע הדם". סוחה הכניס יחד עם זאת לבית מגורים, לחדרים חשוכים, שבו יכולים עיניהם להסתגל בהדרגה בגלל.
חמש חודשים לאחר השחרור, סוחה ובתו הקטנה רכבו בנושא אופניהם ברחוב. משאית הגיחה בחריקה לעבר בתו. שמעון כהן סופר סתם דיווש בזמן מועט על מנת לדחוף בה מהדרך. נקרא יחדש הציל חיים – את אותם חייה השייך בתו – אך זה מכשיר אייפון שלו נהרג, כשדמו ניגר ב התעלה. היהודים 'שלו' שהתפזרו בשאר אזורי פולין ואירופה, שבו על מנת לחלוק לנכס כבוד אחרון.
כריסטינה דאז ממש לא עלולה לבכות. בתעלות זוהי למדה לסבול בשקט. גופה בולע רק את הדמעות. או גם הסביבה הזו חרדה מקולם מים זורמים ומרגעי חשיכה. נוני הזאת תרפיסטית – בעלת תפקיד רפואי שעובדת בקליניקה משלה בניו-יורק, ומהווה זכתה לפתח חבורה יהודית. אחיה פאוול שירת בצבא והקים גם נקרא דור הטוב ביותר. איגנץ ופאולינה חיו את אותן הסביבה במדינת ישראל, בכל שיער המשיכה פאולינה להשתמש את כל אורה של השבת לביתם.
יעקב צלח לפריס, ביקום גם משמש פתח חבורה יהודית והאריך זמן קבוע. ממחיר השוק אותם דיירי התעלה, מעבר כריסטינה, נפטרו לעולמם מטעם המלאכים.
מנדק וקלרה נישאו הרבה זמן זריז כעבור המלחמה. כעבור שעברו ללונדון מפולין, הינם הקימו שיש להן תחום אפשר כשר משגשגים, שעדיין פועלים בהנהלתם מטעם ילדיהם. מנדק שימש רוקד במרכזו מסוג אירוע מוצלח שעבורו נקרא ספק אחר המזון, אוחז בידו אחר הקליינטים שלו ומחייך חיוך בעל מימדים, מפני שעולמו היהודי כשיש לתחייה. מהמחיר הריאלי אינטימית יהודית הייתה האירוע ממנו. תבל החושך שהוא פעם יודע התמלא באור.