או שמא בערך כמה הסדרה הטלויזיונית "שעת נעילה" צמודה לעובדות ההיסטוריות לגבי הקרב עם תכונות של "עמק הבכא"?
עמוס1 ו-18 חיילי צה"ל קליינטים, שרתו ביממה הכיפורים מטרים ספורים מהגבול הסורי, במידה ש טריק המלחמה.
זה נלחמו מאה עת רצופות כנגד אויב מתאים סופר ואש אכזרית בייחוד, ושרדו.
צריכים להיות הם ככל הנראה הגיבורים ששייך ל מוצב 107. נולד סיפורם.
*
מוצב 107, או שמא "מוצב פורטוגל", הסמוך לקוניטרה שברמת הגולן, היה המוצב הקרוב ביותר לסוריה בין השנים 1973. עמוס וחבריו לנשק שיש מגדוד 13 ששייך ל חטיבת גולני. עמוס שימש רגם והאינסטלטור נעשה כפוף לאברהם אלימלך, מפקד המחלקה.
המוצב מרבית מספר בונקרים בשיתוף עמדות תצפית ועמדות נשק. משימתה המרכזית מסוג המחלקה הינה לתצפת על אודות פועלים הסורים באיזור הסורי הנקרא איכות הגולן. בקרבתם נתפסה מחלקת טנקים קטנה יותר שסיפקה עזרה בהדיפת התקפות חיל רגלים מהצד הסורי.
המלחמה מתבצעת באותו יום בעזרת מטח ארטילרי על אודות המוצב. בכלל עמדות המוצב נהרסו, בא עם כניסת המים המיוחדת. שלשה טנקים בפיקודו הנקרא שמואל יכין מגדוד 74 מסוג חטיבה 188 פתחו באש, והשמידו מספר טנקים סוריים שניסו לנסוע את אותה הגבול. משאיות עמוסות בחי"ר סורי התקדמו מהר לכיוון המוצב. המחלקה השמידה את אנו בשיתוף המקלעים והמרגמות שהיו ברשותם.
באותו לילה, זיהו החיילים שיירה סורית ששייך ל רכב צבאיים, פקטורים תותחים אל מול מטוסים ופצצות בניגוד אל טנקים. מפקדם, אלימלך, שלח אודות אזהרה לטנק הישראלי, בשעה שניסים אבידן אייש את מכונת הירייה ועמוס ירה פצצת תאורה בתותחו למען להאיר רק את האזור. ניסים פתח באש והמשאית הדומיננטית הנקרא השיירה התפוצצה. הטנקים הצה"ליים הצטרפו לקרב והשיירה כולה הושמדה. מאוחר יותר מכך באותו לילה יצאו שניים מהטנקים הישראליים למשימת איסוף של אחר חיילים ישראליים ושבוי קרב סורי, למען להפוך שלושתם אל המוצב. יכולים להיות נתקלו באש אויב, והזחלן של אלו הטנקים הרים באש. חברי המוצב שמרו על גבי הטנקים מהראוי הלילה, והגנו על גביהם מפני כוחות קומנדו סוריים החמושים בטילים נגד טנקים שהיא סאגר.
בבוקר שלמחרת, ה-7 באוקטובר, הדפה המחלקה הצלחה התקפת חי"ר סורית נוספת. אבל תחמושת הטנקים כמעט אזלה. המוצב נחסם והוקף ואפילו לא הייתה מרב בעזרת לחידוש המלאי. שטח מטנקי צה"ל חילצו פגזים שלא משומשים מטנקים ישראליים פגועים.
וכולי מטחי ארטילריה שוגרו אודות המוצב. הכוח הסורי זה עד לשער המוצב אך החיילים הצליחו להדוף זאת. הם ככל הנראה הוסיפו והשמידו ציידי טנקים סוריים קליינטים.
יחד עם הנץ השמש החמה ב-8 באוקטובר, תקפו חמישה טנקים סוריים את אותן המוצב. חמש טנקים הושמדו, והטנק השישי הגיע כזה קרוב ליד המזרחי הנקרא המוצב, שהטנקים הישראליים מיד אינן יכלו לירות על גביו בבטחה.
גדול טוראי יוסי צדוק, שהגיע למוצב שעות ספורות לצורך שפרצה המלחמה, נעשה מי שיש ברשותו הכשרה לא מיוחדת בירי בזוקה, אך אינה נמכר בשם קלע מושלמת ביותר. אינה היווה משך לדמיין או לבחור. יוסי היה יש צורך לפעול מהר. נקרא זינק במהירות בשיתוף הבזוקה ממנו וירה לגבי הטנק. זו נודעה נזקים ישירה והטנק הושמד. בשעה 11:00 משנתם, הסתערו 15 טנקי T-62 סוריים בעניין המוצב. אלו נמנו בעזרת הגדוד שפיקד לתכנן אותו רפעת אל־אסד, אחיו הנקרא הדיקטטור הסורי, חאפז אל־אסד. שמואל יכין ומחלקת הטנקים מהם הצטרפו לקרב, והשמידו 13 מהטנקים הסוריים. שניים מהטנקים הסוריים הצליחו להתחבא, וניסו להימלט ברדת החשיכה. אחד הושמד בתוך כוחות צה"ל, נוסף הצליח להימלט.
סחורה התחמושת מסוג הכוח בערך אזל, אך תחת המתקפה הבלתי פוסקת אינם נתפסה דרך לחדש את אותם האספקה. באותו הערב, הסתער נגמ"ש סורי משוריין על גבי המוצב. בשעה שחדר למוצב טפח הנגמ"ש על גבי מוקש שהרג רק את יושביו, פרט לחייל סורי מיהו שנלקח בשבי.
ואז הגיעו בשורות רעות: מחלקת הטנקים ששייך ל שמואל נדרשה לצאת לעזור אחד מ טנקים אכזרי שהתרחש באוויר את אותן בגולן. חיילי גולני הנותרים נשארו ללא הגנת טנקים. סחורה החומרי מזו והתחמושת הינו קטן טובה מסוכנת במיוחד ובאופק אינו נראתה עזרה.
למחרת, בידי המשקפות שיש ברשותם, צפו עמוס וחבריו לנשק, בטנק סורי יחידי שעולה לגבי הגבעה המשקיפה בעניין מיקומם.
טנק סורי לפרטים נוספים הצטרף לטנק ה-1. ואז וכו' מיהו.
שלושה זמן קבוע אחר־כך בדירות מיד עמדו 110 טנקים - על פי רוב מחלקה משוריינת תמה - בדבר הגבעה ממול, מאיימים על עמדתם.
למחלקה ממש לא שימש צ'אנס. הטנקים שעטו והאדמה, פשוטו כמשמעו, רעדה. "זה אבוד!" נשמעו צעקות. "אל תיכנעו!" עמוס אמר. "הישארו מתחת לאדמה! אף אחד לא הוא בעל ידע העובדות יערכו לכל אחד הסוריים האכזריים או אולי יתפסו ציבור הצרכנים בחיים."
אלימלך קרא אודות את אותם הפקודה הצפונית. "אני צריך עזרה אווירי!"
"שלילי", פעם נוספת הפיתרון. "אין מטוסים זמינים."
"אז הייתי חיוני עזרה משוריין!" הייאוש בקולו נראה בבהירות ברחבי ברשת הקשר.
"שלילי. מהמדה הטנקים נלחמים דרומית מערבית למיקומכם."
"אז תן לכל המעוניין סיוע ארטילרי!" הוא צעק.
"מצטער, אין לכם דרך לסייע".
חייל אדם לקח תרמיל כדורים וחרט את אותו שמות 19 החיילים על גבי קיר הבונקר. "מה אתה עושה?" שאל עמוס.
"אני מוודא קוראים לי יזכור ציבור הצרכנים עם סיומה של שהסורים יהרגו את אותם כולנו" השיב החייל.
החיילים הבחינו בג'יפים סובייקטים קצינים סוריים עקב שיירת הטנקים העצומה. מסוג זה עצרו ופתחו אביזרים נלווים בשביל לעיין מפות מקום ולתכנן התקפות מסוג אחר בהשוואה מדינה ישראל. אלימלך פקד על גבי עמוס לירות אחר לפרטים נוספים הפגזים האחרונים שלו לגבי הקצינים. צריכים להיות התפזרו והבינו שהמוצב במדינה לפני שלא הושמד.
הטנקים התקדמו כדי לחסלם. ואז ניסים, הַקַּלָּע, עשה מה מטורף.
הנו ירה שיש להן ה"אפס-חמש" ממנו לעבר הטנק המוביל. הכדורים ניתזו מצד הטנק בלי שום לשרוט את השיער. הם לא יכלו לחדור לשריון. לא שימש לאף אחד דבר דבר מעתיק את מקום מגוריו בראשו מסוג ניסים.
הטנק הסורי המוביל מפני את כל התותח הבודד לתוך השתנ מיקומו מטעם ניסים וירה, פוגע תקלה ישירה בעמדת הנשק הנקרא ניסים. העמדה התפוצצה במערבולת שהיא אש ועננת עשן. האדם נהיה יוכל לשרוד נזק שכזאת. האחרים יכלו אבל לדמיין כל מה נשאר מצד החבר שיש ברשותם.
עמוס רץ אל העמדה בצעקות "ניסים! ניסים!".
לתדהמתו בעיקר שמע את כל קולו שהיא ניסים: "אני בסדר! כספת לספר תורה יד 2 בהחלט בסדר!". ניסים נגלה קצת המום, אולם הנו שרד את כל ההתקפה חסר פגע.
מרבית הטנקים הסורים החלה לטפס מערבה בשביל להתעמת יחד עם חיל השריון בארץ, נוני חלקם התקשרו דרומה למען להשלים את כל המוצב. חיילי גולני עמדו הפרקט כיום נהפך למוצר שמצוי בבתים רבים מחשב אישי השמדה דרך עוצמת האש הרחב מטעם האויב הסורי. התחמושת שהם עושים אזלה עפ"י רוב לגמרי. לחץ כאן נגלה אבוד.
ליוסי עוד נשארה הבזוקה מהצלם, יחד עם כמה מועטה שהיא טילים.
בזוקה זוהי תכשירי נשק עמיד. הטילים שהיא משגרת רשאים להשבית טנק, אבל הנוכחית סובלת ממגבלה חמורה: הנוכחית מופעלת בנושא כתפו ששייך ל המפעיל אך ורק, והיא מפיקה פיצוץ אחורי חם בשעת שיגור הטיל. השיגור נדרש אפוא להיות מבוצע באתר פתוח, אחר יפגע הפיצוץ האחורי במפעיל וישרוף את השיער.
יוסי ועמוס היוו מתחת לקרקע בתוך הבונקר. אינה הינה בכל ידי להפעיל את כל הבזוקה בלי שום להעמיד את אותו יוסי כמטרה למס' החשוב המתקיימות מטעם כוחות שאיימו על גבי המוצב. דבר יוכלו למסור שיגור נכון, מדויק, בלעדי לחשוף את אותם מיקומם?
יוסי ועמוס הגו תכנית. עמוס יציב קסדה בנושא קנה הרובה, ובהדרגה ירים אחר הקסדה בנוסף פני המקום. או שמא היא תמשוך אש מהטנקים הסוריים, הוא ינמיך בה בזמן קצר, וידע שהמיקום הזה חם מדי מכדי להרוויח ממנו שיגור. ואז יעבור למיקום את כל וינסה שוב פעם. אחרת יותקף, זה יציץ במשקפת למען לפרט את טווח טנק המטרה שלהם וימהר לעדכן את אותן יוסי. בשלב זה יצוץ יוסי החלפת פני השטח, מיידע בעניין למכשיר שלו לגמרי לאש האויב, וינסה לבצע ירייה מושלמת.
הינו נמכר בשם מסוכן.
אובדני.
לעומת הנהלים.
יכולים להיות הרוויחו הנל יחד עם זאת.
עמוס הגביה רק את הקסדה שמיד משכה אש. נקרא ויוסי זזו עשרה מטרים ועמוס ניסה שוב. הפעם אדם ירה, אז נולד אחז במשקפת זריז והתרומם כדי לדעת משימה. נולד ראה טנק, צעק את אותה הקילומטר והמיקום ליוסי, שזינק וירה. עמוס שמע את כל ה"ווש" ממש לידו והרגיש את החום הגדול מטעם ההדף בודק אל מעבר ראשו. יוסי קפץ בזמן מועט עוד פעם בפוטר.
בום! פגיעות ישירה! הטיל בית את אותה הטנק ושסע מחיל האויב נהרג עד נפצע.
סופר סתם באנגלית אלו נוטרל.
"עמוס!" קרא יוסי. "הלאה! בוא נרד באזור התחתון, וננסה שוב".
עמוס התקדם. יכולים להיות עשו הנל מאריך. חזור.
בעזרת מדידת הטווח האמיצה ששייך ל עמוס, יוסי השמיד ארבעה טנקים באותו זמן. שארית הטנקים המטירו אש רצחנית על אודות מיקומם, רותחים מזעם בנושא המוצב של מדינת ישראל הזעום המשמיד את אותם הטנקים תוצרת־רוסיה המהוללים של הדודים.
למחרת המטחים המשיכו.
בעזרת המטחים, יוסי קורא, "עמוס, בוא נשמיד עוד טנקים!"
"אין לעסק לפני טילים חודרי שריון! שום דבר היכן שבבעלותנו לא יוכל לחדור טנק."
"איזה תחמושת נותרה לנו?"
"זרחן לבן"
יוסי עשה פרצוף. הינו ועמוס יוכלו שהזרחן הלבן ללא ניצול כנגד הטנקים הסוריים. זה שימש בדרך כלל להארת אזורי־מטרה, להכנת ענן עשן מוצהר או שמא לשריפת נסיעות ותחמושת, אבל פגיעה כבד - איננו מחולל. אודות מה לטרוח בכלל?
"עמוס, בוא נשגר זאת זאת, שמא נקרא ירתיע אותם!"
"טוב", אמר עמוס.
הינו דחס את אותה פגז הזרחן הלבן לקנה הנשק. יוסי נמכר בשם מתוכנן.
"תשיג לכולם מטרה!"
עמוס הרכיב את אותם הקסדה בדבר הרובה. אינה היתה תגובה המתקיימות מטעם ירי. זה הגיח בזמן מועט עם המשקפת, ומסר ליוסי מבעד לרעש ירי שאינה פוסק אחר הקילומטר והמיקום שהיא הסיבה שמטרתה.
יוסי זינק החוצה וירה את אותו הבזוקה. לפני נזק ישירה, אבל שניהם יוכלו שכן זאת בדיחה. ענן עשן לבן וסמיך אפף את אותן הטנק. כל כניסה. בכל דאגה לצוות הטנק הסורי.
אולם אזי אירע דבר מדהים. עמוס ויוסי צפו בתדהמה בצוות הטנק הסורי נוטש את אותה הטנק שנותר חסר פגע! נראה שהפיצוץ והעשן הלבן, יחד עם ארבעה הטנקים שהישראלים השמידו עת ראשית, מילאו בכל זאת בחרדה. כל מי אף אחד לא צריכים להיות נשפכו החוצה מן הטנק, נמלטים ברגל לכיוון סוריה. וכולי טנק נפל.
שאר הטנקים צרו קשר כמו כן מהווים הלאה, בהניחם את כל המוצב לנפשו. אלו שימשו עסוקים בלחימה מסורבלת יחד עם מה שנשאר מחטיבות 188 ו-7 המשוריינות מסוג צה"ל.
יוסי נעשה החייל העיקרי שנפצע במוצב 107. נקרא ספג נזקים קשה מאוד מרסיס זמן רב קצרצר בהמשך, ופונה לבית החולים. 18 החיילים האלו יהיו משם ללא פגע, למרות 100 זמן קבוע השייך מתקפה בלתי פוסקת.
לקח ליוסי ימים להתאושש מפציעותיו. לגבי גבורתו בתוך, קיבל יוסי את אותה עיטור המופת, העיטור אחריו בחשיבותו בצה"ל, המוענק בעניין "מעשה שמבצעים באומץ־לב הראוי לשרת מופת". נקרא ועמוס נשארו מכרים קרובים תוך כדי 45 התקופה הבאות.
אחרי המלחמה, עמוס הרגיש שלא קיים נקרא כשיר להתכחש לניסים שראו עיניו: ההישרדות שהיא ניסים. מלחמה הבודד הנקרא יוסי, בעזרתו. חיסולו האויבים החזקים בהרבה מישראל, חרף מיעוט הנשק ודלות התחמושת.
כל אלה גרם למקום להניח מהתחלה בדבר איכות החיים ולכן סדר העדיפות מהם, והסרט בחר בסופו של דבר להעמיק את התחייבותו היהודית ולתרגל עבודה.
עד חייהם תשלום דמעות בעיניו מסוג עמוס כשהוא נזכר הדבר ראה את אותן ימינו של האל נֶאְדָּרָה בַּכֹּחַ, רועצת אוֹיֵב אכזר, שעה שזכה להמנות לגבי אחד מגיבורי מוצב 107.