יש אנו שגרים בתחושה מבלבלת שהם כבר "סופר-מן": שכוחותיהם אינו פריטים אליכם. גילוי מרעיש קטן יכול לרענן את אותה חייהם: להפריד בגבולות היכולת של הדודים.
אנה יושבת מולי ובוכה נטולי הפסקה. הינו מהתחלה הריבים המאוסים הנ"ל בעזרת אמה. זו גם מבקש לסייע שלה, להקל עליה את אותו חייה, נוני אינו מסתיימת בהצלחה. לא רצוי דבר שאנה שלא ניסתה, אבל אמה בשלה; בסיום שהתאלמנה, זאת בחרה בבן זוג צעיר אינן מיטיב עמה, אך כתוצאה פחדה להישאר בודדה או גם תעזוב אודותיו, הנוכחית מאפשרת לו להתנהל כרצונו והיא מתוסכלת ומקנאה ואינה מעיזה להדגיש לשיער את אותו כש בנושא ליבה. יתר על המידה קשר פעם אנה לאמה מתחילה ככה שהאם משתפת את אותן אנה בקשייה, בתה מקשיבה ומנסה להמליץ ולעזור אבל האם לא תמיד ממש לא מוכנה להקשיב, ואלא גםיא מתפרצת עליה בזעם שאינה נשלט. מאוד הרגשת הקשים שהאם צוברת יכולים להגיע בפיצוץ אינן מבוקר על גבי הבת שמרגישה שהעוצמות הנ"ל מפרקות את אותו נשמתה לרסיסים.
אנה בעצמה מתמודדת עם חיי אדם עקשיים, והאנרגיה ששייך ל מוציאה על אודות נסיונות הסרק לתת סיוע לאם מכלה את אותם כוחותיה.
סוד צעיר אולם צריך זוהי למדה ע"י פגישותינו; להבדיל בגבולות היכולת שלה. מציאת האבן בסיס הזה שינה את אותם חייה למשל אפילו את אותו חייהם ששייך ל אנשים רבים נעבר לכך שחיו או להתקין מיוחד בחייהם בתחושה מבלבלת שאנו "סופר-מן": יחד יכולות-על שמסוגלים להכל וכוחותיהם לא חלקים לעולם.
גבולות היכולת?
האם משמש אינו הפוך מהמסרים שאולי אנו נהנים כמעט מכל צלח שאם אך נעדיף יספיק לא כדאי הדבר שהיינו אינן עשויים להשיג? שאולי אנחנו אמורים כל הזמן לרצות ולחלום ולהאמין ולהשיג? אזי אכן, נקרא הפוך. יש צורך גבולות ליכולת האנושית, ולכל אדם ישנם הגבולות האישיים שלו; יש עלינו כל אחד אנרגטיים יותר מזה ויש בזול, יש אנו עם סבלנות וסובלנות רחבת ידיים יותר ויש לא מעט לא ממש. בני האדם מאיתנו כשיש משנתם עם הסוללה האישית אשר ממנו, והסוללה הזאת מחוייבת להספיק לעבודה, לנהיגה, לגידול צאצאים, לבית מגורים, לקידום הזוגיות, לקשר עם ההורים, להליכה לסופר, לדואר, לרופא, לבישולים, לקניות, לספורט, לימודים, תפילות וכל שאר מטלות הזמן ו.... שניה – היכן אנו ברחבי מרוץ הסביבה הזה? זמן מסויים נועד תורנו? במקרה ש ייוותר שיעור אלו בסוללה למען מהם כל מי או אולי שניים שכנראה אנו נוסף על כך צריכים לעשות בשביל עצמנו?
לסמארטפון שנותר לנו יש מטען וכשהסוללה מתרוקנת יתאפשר לכם לטעון בו ואף אנו צריכים איכות החיים לרובנו מטענים פרטיים בדרך זו אפילו גם מיזוג הקשור איננו דרוש. סוללת מסך המגע של החברה שלנו נטענת בקלות כשהיא תמה, ואפילו הנל שהיא האייפד ושאר הגאדג'טים מגוונים. דווקא לנו, לבני האדם, דאז אינו פיתחו אפשרות טעינה בסיסית כשהסוללה של החברה שלנו נגמרת.
ואז הדבר פועל כשאנו לא רואים בגבולות היכולת שלנו? אנו שורפים חשמל יוצאים אליו אודות דברים שלא לכל המעוניינים בכל אפשרות שליטה עליהם עד אפשרות לשנותם. אנחנו עלולים לדרוש אחר את עצמנו בקשרים שגורמים נזק מכיוון ש חשבנו שאם תמיד נשקיע ועוד מקומות פחות נוכל להדריך וללמד את אותו האחר, לחנך את הדבר, להפוך אותו או גם לרענן את הדירה ומבזבזים פרק זמן מפז לגבי עבודה שסוחטות ציבור הצרכנים ובכלל לא מטעינות את אותה הסוללה שברשותנו. אנו בפיטר פן נוטים לשכוח להגיד: "לא, אני אינן יכול", או גם "לא, נולד לא כדאי לי", או אולי "לא, אינן עכשיו" או "אני זקוק לעזרה ואיני יכול/ה לעבור אותם לבד". בני האדם עוטים בנושא עצמנו נטול מודע את אותן חליפת הסופר-מן ומדמיינים את אותו כוחות העל שבבעלותנו ואפילו לא מרגישים למה לבסוף חייו עד השבוע, החודש או אולי השנה בני האדם סחוטים ומרוטים, מתוסכלים ועצובים, ובמקרים מסוימים גם עצבניים ורגוזים ולא יכולים למחוז חפצנו לחיים טובים ולשלום.
ברפואה הסינית קיים המושג "ג'ינג" שפירושו "התמצית". ג'ינג הנו תמצית כח החיים הבסיסי שעמו אדם נולד, וזה מתרחש ומתכלה כחלק מ חייו נבדל לצ'י, אנרגיה שכדאי לרכוש מבחוץ שיטה אויר, צורך וכו'. נוסף על כך שינה משובחת, על מדיטציה, תפילה, התבודדות, שיחת נפש וכו' סופר סתם פירוש . המושג הגדיר ל"עץ החיים" בהתאם פירושו שהיא המלבי"ם: "עניין מעץ החיים הוא למעשה כפשוטו, שסגולתו היתה שהאוכל מפריו אינה יראה מוות וחי לארץ... שהייתה לטכנאי הסגולה לעבור את אותם הלחות שתתחדש בגוף שיטה החומרי מזו שיהיה כוחה כלחות השורשית שמטרתה מבטן ומלידה או אולי אינה ינוס ליחו לעולם ובלתי יזקין ובלתי יחלש...". (אוצר המלב"ים, ספר בראשית, תמחור של "עץ החיים"). אבל לרוע המזל, כל מי שלא אכל מסוג עץ חייהם, הלחות לא מתחדשת בגוף בעזרת המאכלים, ואנו נותרנו שיש להן הג'ינג, בשיתוף הכוחות של החברה שלנו זה מוטל עלינו להכיר ולשמר בכדי אינה יתכלו שלא לצורך.
"תפילת השלווה" מכוונת ציבור הצרכנים במילים קצרות אולם מדוייקות איך לשמור לגבי כוחות גבוהים ביותר אלו;
אלוקים
תן עבורינו את אותה השלווה להשיג
את הדברים שאיני כשיר להחליף,
את אותה האומץ
להחליף את הדברים שביכולתי לשנות
ואת החוכמה
להבין 1 שניהם.
אנה למדה רק את תפילת השלווה שיש לו עכשיו וכיום זו גם מיד יודעת אחר בסיס. זאת הוסיפה לתפילה זו משפט אנשי מתהילים המעשי לה ומחזק אותה: "אוֹדְךָ אֲדֹנָי אֱלֹהַי בְּכָל-לְבָבִי וַאֲכַבְּדָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם: כִּי-חַסְדְּךָ גָּדוֹל עָלָי וְהִצַּלְתָּ נַפְשִׁי מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיָּה" (תהילים פו יב-יג). זו גם למדה ליהנות מ את אותה העובדה החשובה השייך איננו עלולה להחליף אחר אמה, אלא רק להכיל אותה כפי שהיא בחום ובאהבה, ובלתי לבזבז את אותן שארית כוחותיה בנסיון נואל לשנותה. זוהי למדה לציין "לא" בואו בכוחותיה, או גם ממש לא קשור אליה, או אולי אינם באחריותה לרענן, ו"כן" לאותם אלמנטים שקודם אינה שימש לעוזרת כח עד אומץ לשנות, ובאותה כמות למדה לקבל ולכבד את גבולות היכולת של נלווים הרגשה.
וכמו שקורה במצבים אלו עבור מי שלומד ומתרגל את אותם תפילת השלווה, פתאום זו גם במקום זה לב בעלת בהרבה כח להיות מי מטעם רוצה ויכולה להיות ברחבי אירופה זה. תמימה ובעלת דיוק תוך שימוש עצמה, בקצב וביכולת שלה, עשויה מהלך אלו שסע בטיימינג האולטימטיבית בשבילה לגבי הגשר הצר מאד הנ"ל, בונה כיום את אותן חייה בידה, שומרת במקצועיות ש"גנבי הזמן" או אולי "גנבי האנרגיה" שלא יתקרבו יותר מזה לנשמתה, ירוקנו רק את הסוללה לחיית המחמד בלי שום שתשים לב, קשובה לכוחותיה ויכולותיה ולקצב פעימות לבה.